הראל חברה לביטוח בע"מ נ' מנזר

באת-כוח התובעת: עו"ד מריה טלפלר

בא-כוח הנתבע: עו"ד טארק זועבי

פסק דין

כתוצאה מהתנגשות מכוניתו של מר אליעזר לוי, המבוטחת על-ידי התובעת, עם מכוניתו של הנתבע, ביום 12.12.2006, ניזוקה מכוניתו של לוי. התובעת שילמה עבור נזקי תיקון מכוניתו של לוי, כמתחייב מפוליסת הביטוח ובמסגרת התביעה הנדונה, היא תובעת מהנתבע שיפוי בסך של 4,884 ₪, שעל-פי טענתה אחראי להתנגשות בין המכוניות ולנזקים שנגרמו למכוניתו של לוי.

התביעה הוגשה בהליך של סדר דין מהיר, ובמהלך הישיבה המקדמית שהתקיימה היום, העידו שני הנהגים המעורבים, לוי והנתבע, ובאי-כוח הצדדים הסכימו שפסק הדין יינתן לפי סעיף 79א בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

לוי, וכך גם הנתבע, לא ידעו לומר באיזה רחוב התנגשו מכוניותיהם, מעבר לכך שהיה זה בשכונת ארמון הנציב בירושלים. על-פי תיאורי שניהם, ועל-פי השרטוט של לוי (ת/2), הרחוב מפותל, ומשני צדדיו חנו מכוניות. התובע הגיע אל מקום ההתנגשות לאחר פיתול שמאלה, לפי כיוון נסיעתו, ואילו הנתבע הגיע לאחר נסיעה ישרה.

לוי טען שהנתבע הגיע במהירות, ומאחר שבאותו רחוב רק מכונית אחת יכולה הייתה לעבור, בשל כך שמשני צדדיה חנו מכוניות שכאמור, הוא בלם, אך לא הצליח למנוע את ההתנגשות. מנגד, טען הנתבע שבעודו נוסע במהירות סבירה, היה זה לוי שהגיח מאחורי עיקול במהירות גבוהה, ולמרות ששניהם ניסו לבלום, לא נמנעה ההתנגשות. לטענת הנתבע, ניתן היה לראות שלוי נסע במהירות גבוהה יותר, מכך שסימני הבלימה שהותירה מכוניתו על הכביש היו ארוכים יותר. עוד טען הנתבע, שבאותו רחוב כן יכולות היו לעבור שתי מכוניות בשני כיווני הנסיעה, למרות חנייתן של מכוניות חונות משני צדדיו. ראיה לכך, לטענתו, היא העובדה שלאחר שניהם עצרו את מכוניותיהם, והוא ביקש להביא את המסמכים לצורך החלפת פרטים, נעלם לוי מהמקום ולא המתין להחלפת הפרטים.

לאחר ששמעתי את שני הנהגים, לא מצאתי כל סיבה להעדיף דווקא את גרסתו של לוי על פני זו של הנתבע. לא זו בלבד, אלא שדווקא מצאתי סיבות שלא להעדיפה. כך למשל, בין הצדדים לא הייתה מחלוקת שלוי הוא זה שהגיח מאחורי עיקול, דבר שחייב נסיעה אטית וזהירה במיוחד. כך גם לא הוכח, כטענתו של לוי, שאמנם אין במקום אפשרות לשתי מכוניות לנסוע בעת ובעונה אחת בשני כיווני הנסיעה המנוגדים, וכי הוא לא היה זה שנסע במרכז הכביש. בדומה, לא ניתן להתעלם מכך שלוי גם היה זה שעזב את המקום מבלי להחליף פרטים עם הנתבע. בעניין זה, לא שוכנעתי מדבריו שלכאורה הנתבע הוא זה שסירב למסור את פרטיו.

בנסיבות אלו, שבהן נטל ההוכחה מוטל על התובעת, הגעתי למסקנה שלא עלה בידיה להרים את הנטל, ולפיכך דינה של התביעה להידחות.

יוער גם, שתמוה מאד שהתובעת הגישה כתב תביעה מבלי לפרט את מקום התאונה, ומבלי שבדקה קודם לכן, אם בפועל גרסתו של לוי מתיישבת אם תנאי המקום.

מכל מקום כאמור, התביעה נדחית.

התובעת תשלם לנתבע שכר-טרחת עורך-דין והוצאות משפט בסך של 2,500 ₪.

ניתן היום, י"ג טבת תשע"א, 20 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: